תכנית משפחתית לשגרת חירום

מאת: מיכל דליות
 

היועצת המשפחתית מיכל דליות הכינה יחד עם פיקוד העורף תכנית משפחתית לשגרת חירום.

ימי הלחימה בדרום הם ימים מתעתעים: אזעקות לסירוגין, שגרה לא קבועה, חופש גדול שאינו ממש חופשי, חשש לצאת לרחוב וחשש בשהייה בבית... מצב של חוסר ודאות.
מצב זה הנו בעצם התכוונות הגוף והנפש למצב הישרדותי. אין מדובר על רגעי הפחד בהם רצים למרחב המוגן וממתינים עשר דקות, אלא המצב שבין האזעקות או הנפילות.

מצב מתמשך של תחושת הישרדות הוא זה אשר עלול לפגוע בילדים. בעת האזעקה עצמה, כשכולם פוחדים, יש לתת לרגשות הילדים לגיטימציה ולומר: "אתה פוחד, נכון? זה באמת מפחיד", ולא לנסות להרגיע על ידי משפטים הגיוניים כמו "אתה לא צריך לפחד, הכל בסדר" - כי הרי הכל לא בסדר...

התחושה שניתן לילדים שהם מוגנים בתוך החיבוק שלנו ושכולם מפחדים – היא זו שתחזק אותם באותם רגעים. העניין הוא בין האזעקות, בחיים עצמם שהינם בין שיגרה לחרום - וכאן יש לייצר תכנית חרום משפחתית לשהייה בבית, או להעברת הזמן עם הילדים. כל זאת כדי לעזור להם להתמודד באופן מיטבי עם המצב.

לצורך כך עליכם לבנות תכנית! לקחת ברצינות רבה את שעות השגרה שבין רגעי החרום, ולבנות בהן מצבים אשר יחזקו את הילדים ויתנו להם הרגשה - עד כמה שתהייה מלאכותית לכם - שיש שגרה, שיש סדר, שיש דברים נעימים, מצחיקים, מעניינים ומהנים שניתן לעשות. כל היכולת היצירתית שלכם צריכה לבוא לידי ביטוי דווקא בשעות השגרה.

המעיטו בשעות מסך
צפו בטלוויזיה רק כאשר הילדים נרדמו עמוק. מילים כמו חמאס, הרוגים, טילים, הרס, הלוויה, אזעקה – הן מילים מפחידות. הימנעו מחשיפת הילדים למילים אלו ברקע. גם אם נדמה לכם שהילדים משחקים בחדר השני והם לא מקשיבים, דעו שהם כן. הם שומעים וזה מעלה את סף החרדה שלהם. אם אינכם יכולים שלא להקשיב לרדיו, הקשיבו עם אוזנייה.

אווררו את כל המשחקים שיש בבית
הוציאו הכל מהארונות, גם משחקים מלפני שנתיים-שלוש, דברו עליהם, תצחקו על משחקי הילדות וגם תבקשו מהילדים לשחק אתכם. כן, במשחקים הכי טיפשיים של לפני כמה שנים. זה ייצר בבית אווירה נינוחה, אפילו אווירה של צחוק והנאה, וזה ימלא את זמנכם.

ערכו בבית "חוג אומנות"
אפשר לקנות חרוזים וחוטים, חוברות יצירה וגם גבס ותבניות, אבל אפשר גם לייצר חומרים בבית: עיתונים חתוכים שמעורבבים במים וקמח יוצרים עיסה שאפשר לבנות ממנה פסלים. נכון, זה מלכלך, אבל השפיות של הילדים, וגם שלכם, חשובה יותר. אחר כך תרתמו אותם לניקיון כיפי.

קיימו "חוג סופרים"
הקדישו חצי שעה ביום לכתיבת סיפורים. זה יכול להיות על כל דבר דמיוני שהילדים יעלו וזה יכול להיות מצוין אם הם יספרו סיפורים על המצב, על ילדים שרצים למקלט, על מקום דמיוני בו אנשים מתמודדים עם פחדים. זה חשוב אם הילדים יספרו על זה, כי זו דרך מאד טובה להתמודד עם פחדים ועם המציאות הלא פשוטה.

לאפות במטבח
היכנסו עם הילדים למטבח ותכינו ביחד פיצה, פשטידות, עוגיות בצורות שונות ועוד. תנו להם להשתתף בצורה פעילה בהכנה.

פיקניק בסלון
לפרוס שמיכה, להכין כריכים וסלטים, ואז לשבת בסלון ולעשות פיקניק מהנה...

קמפינג בסלון
לפתוח בסלון את האוהל הקטן של הים, או להכין אוהל מסדין שנמתח בין כסאות ומוחזק על ידי אטבים, ולשחק ב"הלכנו לים" או "נסענו לכנרת". לשבת שם, לספר סיפורים, לדבר ולשחק בכאילו. אפשר אפילו להרשות לילדים לישון באוהל שבסלון, הם ייהנו מכך מאוד.

לבנות תיאטרון בובות
לקחת ארגז גדול ולהכין ממנו תיאטרון ומסך. לקחת קרטון של ביצים ולעשות ממנו לול. להביא את כל החיות הקטנות שיש בבית ואת כל הבובות ולערוך הצגה, כל הצגה שירצו, גם מפחידה. סיפורי בלהות מאווררים את הרגשות של הילדים ומקלים עליהם.

כל רעיון יצירתי שיעלה בדעתכם, נכון לימים אלה. ובעיקר - טפלו בחרדות שלכם. אם אתם חרדים, זה עובר לילדים. בקשו מרופא המשפחה תרופה שתרגיע אתכם, שתקל עליכם, כי אתם המראה של הילדים: כל מה שאתם חשים נראה בשפת הגוף שלכם, והילדים חשופים לזה ומתנהגים בהתאם.

נאחל לכולנו ימים ולילות שקטים ושכל בנינו יחזרו הביתה בשלום.

* מיכל דליות היא יועצת משפחתית, מנכ"ל מרכז מיכל דליות ללימודים והכשרות

לעזור לילדים להתמודד עם החרדה

כיצד להקל על מצוקת הילדים במלחמה