איך להתמודד עם שקרים של ילדים

מאת: נועם פיזן

עבורנו המבוגרים שקר נתפס כמשהו לא מוסרי. אבל יחד עם זאת כולנו משקרים ושקרים קיימים גם בעולמם של ילדים.

חשוב לדעת כי ילדים לא משקרים מתוך כוונות רעות - אלא כי הם מחפשים להפיק מכך תועלת. הופעת השקר בקרב ילדים קשורה לגיל ולשלבי ההתפתחות שלהם.

צילום: ירון שמאי

לפני שאנו נלחצים שכשלנו בתפקידנו כהורים בהקניית ערכים - כדאי להבין את הסיבות השונות שעומדות מאחורי אמירת השקר אצל ילדים וההתמודדות איתם, בהתאם לגילאים השונים:

גילאי 2-3 – בגילאים אלה שקר הוא שלב התפתחותי תקין. הילדים טרם מבינים את המשמעות השלילית של השקר, והם מכחישים כי לא רוצים שיכעסו עליהם. בגיל זה חשוב לחזור בפני הילדים שוב על כללי ההתנהגות הרצויים והמצופים מהם.

גילאי 3-5 – ילדים בגיל זה מתקשים להפריד בין דמיון למציאות. הדבר בא לידי ביטוי בחבר דמיוני ומשחקי תפקידים. גבולות המציאות והדמיון מתערבבים זה בזה, כי הילד בודק בין היתר את הגבול בינו לבין סביבתו. כמו כן, החשיבה פחות לוגית ומלאה בחשיבה מאגית - יכולת הילד להאמין לעצמו שעל ידי הכחשת מציאות, הוא יכול ליצור שינוי אמיתי במציאות עצמה.
בדרך כלל הדבר יבוא לידי ביטוי בסיפורים שהמציאו ולא מדובר בשקר מכוון. למעשה, הילד משתמש בדמיון כדי להביע משאלת לב, לומר בקול מה הוא רוצה.
תפקיד ההורים בשלב הזה, לשקף ולחבר בין הרצון של הילד למציאות הקיימת, בכך הם יוצרים חיבור באופן שמכבד את רצונו מחד, אך בו בזמן משקפים לו שזו משאלת לב ולאו דווקא המציאות עצמה, מאידך.
לדוגמא, משפט שאומרים לילד: "סיפרת בגן שעוד מעט תיוולד לך אחות וכי לחבר הכי טוב שלך יש אחות קטנה. אני מבין שגם אתה היית רוצה שתהיה לך אחות/תינוקת במשפחה". כך ההורה נתפס כמבין ומשקף את הרצון ויחד עם זאת שם את הילד במציאות הקיימת כדי שהילד ילמד להתמודד איתה.

גילאי 5-6 - בערך בגיל 5 מבינים הילדים מהו שקר. עצם היכולת לשקר יכולה להצביע על אבחנה שעושה הילד בינו לבין הסביבה/האחר. רק כאשר נוצרת אצל הילד היכולת להבדיל בין עצמו לבין הסביבה, נוצרת היכולת לשקר. כך קורה באופן פרדוקסלי שהיכולת לשקר היא הישג התפתחותי, שבו הילד מבין שמחשבתו שונה מזו של האחר, והוא יכול לגרום לאחר להאמין במשהו, כשהדבר עצמו אינו נכון. בגיל זה ילדים מבינים שהשקר פסול מבחינה ערכית והם משקרים בעיקר מחשש מפני תוצאות המתלוות לגילוי המעשה.

גילאי 7-12 - בגיל זה הילד מבין את משמעות השקר וכן את היעדר המוסר שבעשייה, ולמרות זאת הוא ממשיך לשקר מסיבות ובמטרות שונות:
* בדיקת גבולות בייחוד בהעדר גבולות עקביים וברורים.
* כביטוי של רגשות - כדרך מוצא עקיפה לביטוי של צרכים, מחשבות או פחדים, שהילד לא יכול למצוא דרך לבטאם באופן ישיר.
* להשגת תשומת לב – בעיקר במקרים של חוסר התייחסות הולמת של ההורה/חוסר עידוד/הקשבה או כשיש ציפיות גבוהות או ביקורת, שיפוטיות ולחץ מההורים.
* כדי לחוש כוח ושליטה – לשם קבלת תחושת עצמאות מול התלות שבילדות. השקר מאפשר לילד מידת פרטיות/הסתרת סודות.
* כדי להימנע מעונש או ממצבי מבוכה ובושה, כישלונות לימודיים או חברתיים.

כיצד נמזער את תופעת השקרים אצל ילדים? לפניכם כמה עצות פרקטיות:

לפתח סביבה בטוחה ואווירה נעימה - שיאפשרו לילד להביע את רצונו לנהל מו"מ עם הוריו, כשהגבול נתון אך לא שרירותי, גמיש ומתחשב. כשקיימת הקשבה, תקשורת והבנה בין הורה לילד, לא יצטרך הילד להתבצר בעמדתו ולהשתמש במניפולציות ובשקרים.

 
להסביר את חשיבות אמירת האמת - שיחת הסברה, מהווה אפשרות ליצירת הבנה שתוצאת השקר היא אובדן האמון וחוסר יכולת לסמוך עליו. החינוך לערך יתבצע על ידי הסבר החשיבות של אמירת אמת וחשיבותה ביחסים בינאישיים וייצור הבנה והפנמת קוד התנהגות רצוי.

לשמור על פרופורציות - הביאו בחשבון את גיל הילד ואופיו לפני שאתם נלחצים מכל שקר.

לבדוק את אופן ההתייחסות שלכם - על ההורה לבדוק עם עצמו מדוע הילד מפחד לומר אמת? איך ההורה מתנהל כשמתגלה השקר? האם הוא כועס ומעניש בחומרה?

 

* נועם פיזן, פסיכולוג עמותת "בית חם" הפעילה בקרב אוכלוסיית בריאות הנפש, לה כעשרה מרכזיים טיפוליים בפיקוח משרד הבריאות והרווחה.


פעילות עם ילדים בבית