פרסמו אצלנו
שיתוף
מאת: שירה קראוטהמר
כעת כשאנו מקווים שהמלחמה נגמרה סופית והשקט חזר למחוזותינו ללא אזעקות, פסקנו מלהיות מחוברים 24/7 לחדשות והתחלנו לצאת מהבית בתחושה בטוחה - הולכים לים ולבריכה. אנו ההורים מקווים שסוף סוף נוכל להתחיל ליהנות מימי החופש הגדול שנותרו.
אבל שימו לב כי בהחלט ייתכן שהילדים עדיין פוחדים... הם ממשיכים לפחד מיציאה מהבית. מתעוררים בלילה ורוצים לבוא לישון במיטה של ההורים. נכנסים ללחץ כשאמא או אבא עוזבים את הבית וכיו"ב.
בשונה מאיתנו ההורים, לילדים קטנים אין את ההבנה שמקור הפחד חלף ונגמר ולא צריך לפחד. למען האמת, גם לנו המבוגרים לוקח זמן לחזור לשגרה, ושהלב לא יקפוץ כשעובר אמבולנס ברחוב.
אז איך נוכל לעזור לילדים לחזור לשגרה, להירגע וליהנות מימי החופש הגדול שנותרו?
לדבר ולהסביר- מומלץ להסביר לילד, כל אחד ברמת ההבנה שלו, שמקור "הפחד" חלף. אצל ילדים קטנים יותר הדיבור לא תמיד מספיק ואפשר להיעזר במשחקים, ציורים וסיפורים כדי לעזור לו להבין ולהמחיש שהדבר "המפחיד" חלף. שימו לב לא להבטיח דברים שלא נוכל לקיים.
חשוב לאפשר לילד לדבר ולהביע את הפחד. לעיתים להורים יש אינסטינקט, כשהילד שלהם מביע פחד, להגיד לילד "אין מה לפחד". מומלץ שלא לבטל את תחושת הפחד של הילד, אלא לתת לזה מקום ולגיטימציה. כשהילד מביע פחד, תגובה נכונה יותר היא - "כולם מפחדים לפעמים, מה נוכל לעשות כדי לא לפחד?" ולעזור לילד למצוא משהו (בובה, ספר, ציור, וכיו') שייתן לו תחושה של ביטחון.
גם ילד שלא מביע מעצמו פחדים וחששות, אפשר לעזור לו להביע רגשות דרך משחק, או ציור.
בנוסף, מומלץ לחזק את ביטחון הילד ע"י כך שההורים לוקחים אחריות, באמירה שאם היה מסוכן לא היינו יוצאים מהבית, כפי שלא אפשרנו להם בזמן המלחמה. אנחנו (המבוגר האחראי) מפעילים שיקול דעת, ומגנים על ילדינו ולא נכניס אותם למצב של סכנה.
העצימו את הילד- התחילו מאמירה שכל אחד פוחד ממשהו. תשאלו את הילד (אפשר תוך כדי משחק או ציור) ממה פוחד "המפחיד" (הטילים/ אזעקות וכיו"ב). עזרו לו לחשוב על משהו שממנו פוחד "המפחיד", והשתמשו באותו חפץ ככלי להתמודדות עם הפחד, כלי שיחזק ויעצים את הילד.
חזרה הדרגתית לשגרה- אין צורך ביום הראשון לצאת לטייל יום שלם בחוץ הרחק מכל מרחב מוגן. אפשר להתחיל ביציאה קטנה מהבית שמקנה תחושת ביטחון לילד. לתת לילד לחוות את היציאה מהבית בצורה בטוחה - אפילו בקרבת מרחב מוגן - להפנים מפעם לפעם שכשיוצאים מהבית אין כבר אזעקות. ככל שהילד יחווה את החוויה החיובית ביציאה מהבית, ללא אזעקות הוא ירגיש יותר ויותר ביטחון. במקביל חשוב להחזיר את השגרה לבית, ולחזור להתנהגויות מקובלות בבית שקצת חרגנו מהם בזמן המלחמה.
לדוגמה: בשגרה לא אוכלים בסלון ובזמן המלחמה אפשרנו לכולם לאכול בסלון. כעת בזמן חזרה לשגרה חוזרים לאכילה במטבח כפי שהיה לפני המלחמה.
או: בשגרה כל אחד ישן במיטה שלו, ובזמן מלחמה אפשרנו לילדים לישון במיטת ההורים. בזמן חזרה לשגרה נחזיר את הילדים בצורה סבלנית ומכילה לישון במיטה שלהם.
היו קשובים לילד- ישנם ילדים שמהר מאוד יחזרו לשגרה, וישנם ילדים שייקח להם יותר זמן. היו רגישים לקצב של כל ילד וילד, ואל תדחקו בילד להתקדם בקצב שהוא לא בשל לו. אפשרו לילד שיותר חושש, להיחשף בצורה הדרגתית יותר לחזרה לשגרה. שימו לב מה נותן לו תחושת ביטחון והשתדלו להיעזר בזה כדי להעצים אותו. תשאלו את הילד- לאן הוא רוצה לצאת? מה כיף ונעים לו.
בתקווה לימים שקטים ושלווים של שלום. תיהנו מהחופש הגדול!
* שירה קראוטהמר, יועצת שינה, מדריכת הורים ואחות מוסמכת. ניתן לפנות לשירה במייל: [email protected]
כללי התנהגות עם ילדים בתקופת מתח ביטחוני
איך להתמודד עם פחדי המלחמה בקרב ילדים?
קופונים
