חום גבוה - אויב או ידיד?

חום גבוה הוא מצב נפוץ בקרב ילדים ובו בזמן מקור ללחץ מצד ההורים והסבתות. איך החום עוזר להיפטר מהווירוסים, כמה אקמול צריך לקחת ומתי צריך לרוץ לרופא? המדריך המלא

מאת: ד"ר סרג' גרדשטיין, מתוך אתר הכללית

אין הורה שלא חווה את חווית החום הגבוה אצל ילדיו, ואין אחד שלא איבד את  שלוותו לנוכח הכספית המטפסת מעלה מעלה ונושקת ל- 40. זהו מצב שכיח למדי וההורים מקבלים מסרים כפולים מהמערכת הרפואית או  מסביבתם.

כן, אבל סבתא אומרת ש...
הסבתא, שהיא גם במקרה האמא של ההורה, מגלמת את התפקיד של מי שיודע הכי טוב מה טוב לילד. היא זאת שתצווה עליכם לרוץ לרופא, מיד לאחר כל  עליית חום קלה. היא גם תדגים לכולם עד כמה היא מבינה, חכמה ודואגת. ההורה עצמו שמע לא פעם מהאחות בטיפת חלב או במרפאה, שחשוב מאוד לעקוב אחר החום ולהתייעץ עם רופא כאשר החום עולה. לעתים קרובות, גם הרופא ידריך את  ההורה לעקוב אחר החום ולחזור אליו אם החום יעלה. לעומת זאת, לא פעם כשהורים מגיעים ללשכתו של הרופא הם נתקלים בתגובה צוננת  משהו כמו: "אתם לא צריכים לערוך מסע עד אלי כל פעם שלילד שלכם יש קצת חום - זה קורה כל יום שני וחמישי``, או ``זה וירוס - הבא בתור"`.

אז מתי להתרגש מחום, מאיזה מידה ומתי לא?
 ראשית יש לדעת שהחום הוא תגובה טבעית של הגוף לזיהומים ויראליים או  חיידקיים, והוא מווסת על ידי המוח. המוח מקבל מסרים, אשר מיידעים אותו על  פלישה של וירוס כלשהו ואחת הצורות להילחם בו היא העלאת חום הגוף. הווירוסים רגישים מאוד לחום, אשר משבש את חילוף החומרים שלהם ומפריע להם  בפלישתם לגוף.

למה דווקא הילד שלי מפתח חום גבוה?
כמו כל תכונה אחרת שלנו, הקלות בה ילד מסוים מפתח חום, קשורה במידה מסוימת  בגנטיקה. הילדים של השכנה למשל "אף פעם לא חולים" כי אין להם אף פעם  חום. טעות, סביר להניח שהם כן נדבקים בווירוסים השונים, אבל הם אינם נוטים  לפתח חום בקלות כתוצאה מהזיהום. לפיכך, לחום ולגובה של החום אין קשר הדוק לחומרת הזיהום או המחלה  ומבחינתנו ההורים  הוא קודם כל מודיע לנו שהילד לקה בזיהום כלשהו, והמטרה  כעת היא להקל על הילד ולא להילחם בחום עצמו.

איך נדע מתי לדאוג?
לצד החום ישנו מדד אחר, שהוא הרבה יותר אמין לקביעת את חומרת מצבו של  הילד והוא "מצבו הכללי", שנקבע על ידי תפקודו - היכולת שלו  להתפנות למשחקים, כמה הוא מחייך וכדומה. נכון, כשמידת החום מטפסת ל-40  מעלות, הילד ייראה די סמרטוטי, אבל אם חצי שעה לאחר הורדת החום הוא  חוזר  לתפקד באופן רגיל, המצב בהחלט לא חמור. ילד שחלה  בדלקת  ריאות חיידקית  קשה, למשל, ירגיש רע מאוד בין אם החום שלו גבוה באותו רגע ובין אם הוא ירד. הנטייה שלנו להתייחס כל כך ברצינות לחום ולגובהו ופחות ל"מצב הכללי" של  הילד נובעת מכך שהחום הוא דבר מוחשי, ואפשר למדוד אותו. לכן אנו נוטים  באופן פשטני ליצור משוואה בין מידת החום (המספר) לבין חומרת המצב.  והמשוואה  הזו אינה נכונה. בכלל, "רפואה זה לא מתמטיקה".

איך נדע אם זה וירוס או חיידק?
המחלות הוויראליות הרבה יותר נפוצות מהמחלות החיידקיות. בנוסף, וירוסים  נוטים להתפשט בגוף כולו ולגרום מגוון תופעות בו בזמן, כגון חום, נזלת,  שיעול, כאבי גרון, כאבי בטן, שלשולים הקאות ולפעמים גם פריחה. לעומת זאת,  חיידקים נוטים להתמקם באזור מסויים ולגרום לתופעות ממוקדות כגון כאב גרון  (ללא נזלת או שיעול), כאב אוזן, שיעול וכאב בחזה. רק במצבים קיצוניים הם  עלולים להתפשט לכל הגוף . ככלל, מחלות ויראלות פחות מסוכנות לעומת זיהום חיידקי אשר יכול להתפשט  באותו מקום ולגרום נזק רקמתי קשה.

מהם המצבים שבהם צריך להתרגש מחום אצל ילד?
1. אצל תינוק מתחת לגיל שלושה חודשים, חום  מעל 38.2 מחייב בירור אצל  רופא. אצל תינוקות בגיל כזה קשה  להתרשם ממצבם הכללי וזיהומים חיידקיים  יכולים להתפתח אצלם הרבה יותר מהר מאשר אצל ילדים יותר מבוגרים.
2. חום מלווה במצב כללי ירוד (גם לאחר הורדת החום), ישנוניות, קוצר נשימה  וצבע עור לא רגיל.
3. חום מתמשך - לאחר שלושה או ארבעה ימים או יותר, רצוי שרופא יבדוק את  הילד, גם אם המחלה נראית ויראלית. 

איך נזהרים מפרכוסים?
הורים רבים חוששים מפני החום, כיוון ששמעו על ילדים שמפרכסים כשהחום עולה  להם ("התכווצויות חום"). לחלק מההורים יש גם ילדים שסובלים מפרכוסים כאלה. פרכוס הוא תמיד מלחיץ וקשה מאוד לא להתרגש ממנו, אך חשוב לדעת  שהנטייה לפרכס מחום היא תכונה של הילד ולפעמים  תכונה משפחתית. הופעת הפרכוס גם אינה קשורה לגובה של החום.  לעתים קרובות בכלל מגלים שלילד יש חום רק בעקבות הפרכוס, שהרי דקה קודם  הוא נראה בריא לגמרי. בנוסף , פרכוס חום פשוט (ללא מחלת רקע במערכת העצבים  המרכזית) אינו מסכן את הילד או את התפתחותו.

מה זה חום ממאיר?
במצבים נדירים החום עלול לעלות מעבר ל-42 מעלות. חום כזה נקרא ממאיר,  כיוון שהוא פוגע בתפקוד תאי הגוף שלנו ויכול  לגרום נזק בלתי הפיך בעיקר  למוח. אנו נתקלים בחום כזה רק במצבים קיצוניים, שבהם יש פגיעה מוחית קשה  מלכתחילה, כמו בפגיעות ראש או בזיהומים של רקמת המוח. לעתים נדירות, החום  גם עלול להיגרם כתוצאה מחשיפה לתרופות הרדמה או תרופות פסיכיאטריות. החומים השכיחים שאנו פוגשים אצל ילדינו הם ממקור זיהומי ובנסיבות כאלה לא  נוצר חום ממאיר. בשל הפחד מחום ("ארבעימפוביה"), הורים מסויימים נוטים להפריז בשימוש  בתכשירים להורדת החום. כל שנה אנחנו נתקלים במספר מקרים של הרעלת אקמול, שהנזק  ממנה  כתוצאה  חמור מהנזק היכול להיגרם מאי הורדת חום הנובע מזיהום.

לסיכום

החום אצל ילדינו בא לסמן לנו שהילד נדבק בזיהום כלשהו, לרוב  ויראלי, וזהו אחד המנגנונים של הגוף לטפל בזיהום. אם החום מלווה בנזלת  וקצת שיעול ואולי קצת כאבי בטן, ואם הילד מתפקד באופן סביר כאשר אנחנו  מורידים לו את החום,  מדובר במחלה ויראלית אשר תמשך כנראה יומיים או  שלושה. במצב כזה, אין טעם למדוד באופן אובססיבי את החום ולהיכנס ללחץ.   אם החום עבר מ- 38.5 ל -39 או מ- 39.5 ל- 40,  כדאי כמובן להקל על הילד  ולהוריד את החום בעזרת תרופות,  אך לא להפריז בשימוש ובמינון ולהיצמד  להוראות הרפואיות.  אם בנוסף לחום הילד מתפקד או מתנהג באופן חריג, יש לקחת אותו לבדיקה אצל  רופא. בבכל מקרה, אם מדובר בתינוק שגילו מתחת לשלושה חודשים, יש להגיע  לבדיקה אצל רופא. הערה חשובה נוספת: תפקידו של הרופא אינו רק לרפא, וברוב המקרים תפקידו  להקל ולהרגיע. כל הורה  מודאג זכאי לדברי הרגעה, וגם אם הוא חושב הוא  שהילד סובל ממחלה ויראלית פשוטה מותר לו לפנות לרופא כדי לקבל אימות של  האבחנה ותמיכה.

ד"ר סרג' גרדשטיין הוא רופא ילדים ומומחה לזיהומים במרכז הרפואי קפלן ובמרכז בריאות הילד בראשון לציון,  מקבוצת הכללית

לערוץ המשפחה של כללית