אבנים שטוחות

ערב יום הזיכרון (22.4.07) יוקרן בשעה 23:20 בערוץ 2 , סרטו של אופיר פז- "אבנים שטוחות",  סרט דוקומנטארי על תם קרין ז"ל , שנפל ב-96 בהיותו חייל בצנחנים בלבנון ממטען שהניחו מחבלים

הסרט הוא מסע בזמן ובנקודות ציון מנקודת מבט של אחות צעירה המנסה לגלות את עולמו הפנימי של האח שנפל בלבנון כשהייתה בת 9. בת חן קרין, כיום חיילת בצנחנים, עוקבת אחר מהלך חייו של האח ודרך סיפורים, תמונות ואירועים אוספת את הפרטים החסרים בניסיון לסגירת מעגל. (תסריט ובימוי- אופיר פז, ערכה- שרון פאיס, 38 דקות, ישראל 2006).

לרגל הקרנת הסרט דיברנו עם יוצר הסרט- אופיר פז, וביקשנו ממנו לספר קצת עליו:

מה הביא אותך לעשות סרט דווקא על הנושא הזה?

למען האמת זהו סרט הביכורים שלי. מהיכרות אישית שהייתה לי עם אחותו של תם הבנתי שהיה סוג של חלום במשפחה לעשות סרט שיתמצת ויציג לעולם את חייו של תם, הדברים שעשה והאישיות שלו. אז החלטתי לקפוץ למים הקרים ולעשות את הסרט הזה.

במה מתמקד הסרט?

כשהתחלנו לצלם גיליתי בתהליך שדווקא לאחות הצעירה של תם, בת חן- שהייתה רק בת 9 כשנפטר- יש הרבה שאלות עליו. לאט לאט ראיתי שהסרט הולך לכיוון הזה- אחות צעירה שלא הכירה את אחיה הגדול באופן מעמיק לפני שנהרג. מעבר לסיפורה של בת חן הסרט מתמקד גם בצילומים שצילמנו בקיבוץ עין גב איפה שמרבית המשפחה גרה רוב השנים, ומראה גם את התהליך שעובר על הקיבוץ ועליהם במשך השנים.

הרעיון הכללי היה לחוות את החיים של תם ולכן לקחנו את הסיפורים הצבעוניים יותר בחייו והחלטנו להתמקד  בזווית של האחות שעדיין איתנו שלא חוותה אותו. במהלך הסרט היא הולכת וחוקרת ומגלה את הדברים שהיו חסרים לה. היא מדברת עם ההורים שלה ושל אחיה, עם החברים מתקופת הקיבוץ והצבא ועם חברתו של תם מאותם הימים שהיום היא אישה נשואה ואם ל-2 בנות. מכל אלה היא מרכיבה את דמותו של אחיה שהולכת ונבנית לפניה.

מה אתה לקחת איתך מהסרט הזה?

קודם כל הבנתי על בשרי שלעשות סרט דוק ומנטרי כרוך בלהשתלב בהוויה שלו ולא לנסות לשנות אותה וזה היווה מרכיב חשוב בעשייתו של הסרט. חוץ מזה ליוויתי את המשפחה בערך שנה מהמפגש הראשוני ועד ליציאת הסרט שהוקרן לראשונה בספטמבר של שנה שעברה באזכרה ל10 שנים למותו בקיבוץ עין גב, מה שגרם לנו כמובן להיקשר. אני יכול לספר שדבר אחד מאוד ריגש אותי- לאחר שהסרט הושלם אימו של תם שלחה לי מכתב מאוד מרגש בו היא כתבה שכבני אנוש אנחנו חייבים לרוב משהו שהוא מוחשי, ומהיום שהסרט מוכן ויש להם אותו בבית היא מרגישה שתם שוב איתם בבית. לא היו לי מילים.