הרשמו למועדון לגדול בחינם הרשמו למועדון לגדול בחינם
באינדקס לגדול ניתן למצוא מגוון אטרקציות לילדים, חוגים, פעילויות, מסעדות, מפעילי ימי הולדת, מקומות לנופש משפחתי ועוד...

אני מחפש/ת:

פרסמו אצלנו

מגזין הבריאות למשפחה

סרבן אכילה

הכתבה נוצרה בתאריך : 03/10/2020
שיתוף עם חברים בפייסבוק

בעיות אכילה בילדים בגיל הרך יכולות לנבוע מסיבות שונות ולעיתים מצריכות התערבות מקצועית של רופאים ויועצים. מתי ניתן להבין שישנה בעיה ולמי לפנות

 

 

בעיית אכילה בגיל הרך מוגדרת ככזו שנמשכת למעלה מחודש, פוגעת בהזנת הילד ומפריעה לעלייה במשקל.

הבעיה מתבטאת בסירוב לאכול, ודחיית המזון על ידי הרחקתו ממנו, יריקה או הקאה.

בטווח הרחוק עלולות בעיות אלה להביא להאטה בצמיחה, פגיעה בהתפתחות המוחית ויחסים מתוחים בתוך המשפחה.

 

 

ילדה אוכלת

 

כרבע מהילדים בגיל הרך בישראל (עד גיל 6 שנים) סובלים בתקופות שונות בחייהם מהפרעות אכילה. ב-4% מהילדים בעיות האכילה מורכבות ואינן נפתרות מעצמן. בעיות אלה עלולות ללוות את הילד תקופה ארוכה ולהביא לבעיות בהתפתחות האישיות. בעיות אכילה מורכבות יכולות להופיע גם אצל אוכלוסיות ילדים אשר בשלב לאחר הלידה סבלו ממחלות שלא אפשרו הזנה תקינה, כגון: פגים, תינוקות שעבור ניתוחים ולא קבלו הזנה, או מחלות כרוניות ומומים.

 

בעיות אכילה מורכבות, והתנהגות חריגה בארוחות עלולות ליצור דחייה וסטיגמה חברתית. בחלק מהילדים עם בעיות אכילה נצפית הפרעה בקצב הגדילה לאורך זמן. מחקרים שונים הראו בילדים אלה צריכת מזון תת אופטימאלית עם חסרים תזונתיים שונים כולל חסר באנרגיה וחלבונים, מחסור בויטמינים ומינרלים (ויטמין E  סידן ומגנזיום). כמו כן יכולה להיגרם הפרעה בקשר בין האם לילד, שביטויה פחות מגע חיובי ביניהם במהלך אכילה ומשחק, וירידה  בתחום הקוגניטיבי בהשוואה לילדים עם הרגלי אכילה תקינים.

 

 

ישנם מספר סוגים של בעיות אכילה:

1.תאבון ירוד בילד עם מחלות אורגניות.

2. תאבון סביר אבל נתפס ע"י הורי הילד  כלקוי.

3. תאבון ירוד ודפוסי אכילה לקויים  אצל פעוט ערני ופעיל המתעניין בכל מלבד באוכל.

4. תיאבון ירוד אצל פעוט עם סמנים של עצבות אפטיה ורגרסיה.

5. הפעוט עם בררנות קיצונית של מזונות.

6. התינוק בחודשי החיים הראשונים עם קוליקס קשים המונעים ממנו אכילה סדירה

7. התינוק עם פחד וחרדה ממזון והאכלה.

 

מי מטפל בבעיות אכילה בגיל הרך?

ברוב הילדים עם בעיות אכילה קלות ההורים והמטפלים בייעוץ  עםרופא הילדים הראשוני אמורים להתמודד בהצלחה עם הבעיות. במקרים המורכבים יותר ניתן להיעזר באנשי מקצוע נוספים – דיאטנית , קלינאית תקשורת, גסטרואנטרולוג ילדים  וצוות אכילה.

 

אבחון בעיית אכילה מתחיל במסגרת מעקב טיפת חלב או רופא ילדים, כאשר עקומת הגדילה אינה תקינה וההורים מתלוננים על בעיות בהאכלת הילד.  בשלב ראשון יש לשלול בעיה גופנית. אם נשללה בעיה כזו- ניתן לפנות למרפאות לבעיות אכילה בגיל הרך, שם נפגש צוות רב מקצועי עם ההורים והילד, ומנסה להתחקות אחר מקור הבעיה.

הצוות כולל רופא ילדים או גסטרואנטרולוג ילדים המתמחים בבעיות אכילה, פסיכולוג או פסיכיאטר ילדים, קלינאית תקשורת הבוחנת את מיומנות האכילה של הילד, דיאטנית ילדים ועובדת סוציאלית, הבוחנת את תפקוד התא המשפחתי.

 

לאחר פגישה ראשונית עם הצוות, ועל פי התרשמות ממקור הבעיה, מופנה הילד והוריו לטיפול המתאים. לדוגמא: ילד שיש לו רגישות יתר בחלל הפה יופנה להמשך טיפול קלינאית תקשורת. כאשר הבעיה היא ביחסי הורה-ילד הטיפול יהיה בעיקרו על ידי הפסיכולוג או עובד סוציאלי. הטיפול מתמקד בהגדרת מסגרות אכילה תוך מתן עצמאות לילד בבחירת המזון וכמות האוכל, מתן מגוון מזונות וטעימות והפיכת הארוחה לחוויה נעימה, ללא מתח וללא הפעלת כוח ואיומים. יש ליצור מחדש את תחושת הרעב, החשובה ביותר לצורך אכילה תקינה.

 

אחת הבעיות העיקריות בטיפול בהפרעת אכילה מורכבת הוא הזמן הממושך שלוקח להורים להבין שיש בעיה ולפנות לעזרה. חוסר הצלחה בהאכלת הילד גורם לרגשות אשם אצל ההורים, אשר בסופו של דבר מחריפים את הבעיה. במסגרת הטיפול מביאים להבנה שאין כאן עניין של אשם, אלא חוסר התאמה לצרכי הילד בשלבי התפתחות שונים, שהביאו לרתיעה מאוכל . 

 

כללי אצבע להאכלת תינוקות כוללים:

1. לא להאכיל בזמן עייפות או שינה.

2. ארוחה היא הנאה- לא להאכיל בכוח אלא לאפשר לילד לאכול את הכמות המתאימה לו.

3. להפוך את הארוחה לחוויה איכותית.

4. להתאים את כמות האוכל לקצב הגדילה של הילד (ניתן להיעזר בדיאטנית).

5. מעבר מהנקה לאכילת מזון מוצק צריך להתאים ליכולות הילד ואם יש רושם כי אינו מוכן עדיין- לדחות את הכנסת המוצקים גם עד גיל 9 חדשים.

6. לא לבלבל את הילד- להורים לעתים נטייה להשלים ארוחות עם חטיף, שתייה מתוקה והאכלה מחוץ לבית . אלה מבלבלים את הילד ומונעות את ההבנה שאכילה היא צורך קיומי ולא משחק חברתי. לכן אין לערבב האכלה עם פעילות חברתית.

7. לא להאכיל לאורך כל שעות היממה- הדבר אינו מאפשר את תחושת הרעב החשובה להתפתחות התקינה.

8. בלי "מקל וגזר"-יש להפריד בין אכילת התינוק לבין התנהגותו. אין סיבה להציע פרס על אוכל או איום באם לא יאכל.

 

 

קופונים לאטרקציות
ותקבלו את כל העדכונים ישירות לפייסבוק שלכם
תגובות לכתבה:
Top