הפיל שרצה להיות הכי

זהו ספור על פיל עצוב שלא רצה להיות אפור ומשעמם. הוא רצה להיות צבעוני ומיוחד. הוא עוזב את חבריו ויוצא להגשים את החלום. בתחילת מסעו הוא פוגש ציפור רבת צבעים ויופי שעוזרת לו לאסוף את הצבעים.

את האדום תורמת החיפושית , מר דשא נותן ירוק והפרחים נותנים עוד שלל צבעים. עכשיו הוא פיל מאושר צבעוני ומיוחד. אבל השמחה קצרה, הוא מרגיש מוזר וחבריו צוחקים עליו, הם חושבים שהוא ליצן קרקס. רק אז הוא מבין כי לא הצבע חשוב ובעצם " מה רע בצבע האפור , זהו צבעם של הפילים , להם הוא בדיוק מתאים."

ההצגה עוסקת בדימוי העצמי של הילד ובחיפוש אחר זהותו האישית. על הרצון והזכות של הפרט להיות שונה ומיוחד. זהו סיפור הנוגע ללב הילדים,שבסופו לומד הגיבור לקבל את עצמו כפי שהוא.