נגמר הזמן?

כמה סלבס ניתן לדחוס על במה אחת על מנת לפצות על היעדר עלילה? זו השורה התחתונה המתבקשת השנה בפסטיגל.

מאת: ליאת אביב

כמו בכל שנה, זה מתחיל בפקקים ונגמר בחור גדול ורחב בכיס. אבל השנה הוכיח הפסטיגל שמתחת למעטה הסלבס והמשכורות הדשנות, שלא מפסיקים לנפנף בהם עוד לפני שהסופגנייה הראשונה יוצאת מהמחבת, עלילה אמיתית עם מסר חינוכי לא מוצאים שם.

השנה הפסטיגל עסק בחזרה לעתיד וכמצופה- האפקטים, האקרובאטיקה והפירוטכניקה היו מרשימים וגם הביצועים מדויקים להפליא. מה שחסר היה להרכיב מופע מעולה, הייתה העלילה. סיפור המסגרת החוזר על עצמו (גיבור המציל את העולם) נטחן כבר עד דק והפעם העלילה הייתה דלה, נטולת רצף מחשבתי וללא שמץ של מסרים חינוכיים. בשורה התחתונה לא היה בה שום דבר שהילדים יצאו ממנו נשכרים. באופן אירוני דווקא החלק השני של המופע היה מעניין ומוצלח ומי שהחזיק אותו היה אמיר פיי גוטמן שהוכיח שהוא פרפורמר מצוין.

משהו קרה השנה לפסטיגל הוא לא היה דומה לקודמיו. אפילו הילדים שמהווים את פסגת המופע, קיבלו הפעם קטע קטן במיוחד. במקום זה, בחרו לעסוק בשכרה הגרנדיוזי של מירי מסיקה. ונשאלת השאלה -מה הקשר בין מסיקה והילדים? אותם העסיק בעיקר יובל המבולבל.

בהפסקה מפיקי הפסטיגל דאגו שנמשיך ונפתח את הארנק ("תשאירו לילדים מזכרת מהאירוע" ) ומכרו דיסק של שירי הפסטיגל ב-59 ₪. כמובן ששום הורה לא סירב לילדיו.

לקראת הסיום הילדה ביקשה ללכת, ששאלתי למה, אמרה ששנה שעברה היה הרבה יותר יפה.

השאלה הנשאלת היא האם בשנה הבאה לא כדאי להשקיע את 169 השקלים בכמה הצגות איכות קטנות נטולות פקקים ומזכרות חומריות לילדים?. אז לא יהיו לייזרים וחלליות מעופפות. אז מה?